כתב היד העברי בעידן הדיגיטלי

סדנה בנושא בבית הספר להגות ודתות באוניברסיטה העברית (26 לפברואר 2013) ופורום לדיון.

megila
מגילת אסתר, פררה 1616 שע”ו. נכתבה וצוירה בידי משה בן אברהם פשקרל למען מרדכי בן אליהו הלוי מבריסלו. בית הספרים הלאומי

מהפכה מתחוללת בעולם הספר, עם המעבר לפורמט הדיגיטלי ולאינטרנט. ממדיה והשלכותיה התרבותיות, החברתיות והפוליטיות, שרק את חלקן ניתן לאמוד ולשער בשלב הזה, מזכירות את מהפכת המדיה שבאה עם המצאת הדפוס בראשית העת החדשה. בעולם כתבי היד מתבטאת המהפכה בראש ובראשונה בכך שיותר ויותר עותקים נסרקים, מועלים לרשת ובחלקם, אם מתאפשרת גישה חופשית, נחשפים כך לראשונה לציבור הרחב.

בעולם הטקסט הדיגיטלי כתבי היד הם בעלי מעמד מיוחד: הקושי בקריאה ממוכנת (OCR) ובהמרה האוטומטית של הדימוי לטקסט דיגיטלי הוא דווקא בחזקת ברכה, שכן הסריקה מאפשרת לשמר את אותם היבטים חשובים ועשירים של התרבות הטקסטואלית שאובדים לעתים כה קרובות בהמרה לטקסט הדיגיטלי: ההיבט הויזואלי, החומרי, הפרא-טקסטואלי. כתבי היד הדיגיטליים מובילים, אם כן, באופן שבו הם מנכיחים את ההקשר האינטלקטואלי, התרבותי וההיסטורי שבו נכתב או הועתק הטקסט.

ועם זה, לאחר שלב הדיגיטציה עומד חוקר כתבי היד במצב דומה מול הדימוי הדיגיטלי כשם שעמד מול כתב היד הממשי, המוגן, בספריה: מבלי יכולת לגעת, לסמן, להעיר, לשרבט ולהתערב. רק לאחרונה מתקדמת המהפכה הדיגיטלית צעד נוסף ומייצרת ארגז כלים לעבודת החוקר, (כלים להשוואת נוסחים, תעתוק, סימון טקסט ותמונה, תיוג xml, שיתוף פעולה ודיון מקוון ועוד: ראו דוגמאות ברשימת הקישורים משמאל), חלקם משחזרים ומחיים פרקטיקות ביקורתיות קיימות, חלקם פותחים אופק אפשרויות חדש ביחס אל כתבי היד.

בעשורים האחרונים, שלהי עידן הספר המודפס, ניסו חוקרים לעמוד על טיבו של עולם כתבי היד שקדם לו: על חוויות הכתיבה, הקריאה, הלימוד והביקורת שנסבו על טקסט שכתב היד נשא אותו, על טבע היחסים האינטלקטואליים, התרבותיים והחברתיים שנרקמו סביבו. על סיפו של עידן הטקסט הדיגיטלי והמקוון, אנו מבקשים לתהות, במבט קדימה, על המקום החדש שיכול להיווצר בו לכתבי יד.

להרצאות הסדנה

לרשימת כלים דיגיטליים למחקר ולימוד כתבי יד